הרבנית דבורה עברון, מנהלת המכון למנהיגות הלכתית במדרשת או"ת לינדנבאום.
הם נפגשו בלימודים. שניהם היו קצינים, שירתו ביחידות שאפשר היה שייפגשו בצבא אבל זה לא קרה והם נפגשו בלימודים. בדייטים הראשונים הם גילו שהם מכירים המון א/נשים משותפים, יש להם חוויות דומות מהילדות, מוזיקה משותפת, ספרים ששניהם אוהבים. נכון שהוא ממשפחה מסורתית והיא ממשפחה חילונית אבל בסך הכל הילדות והנעורים שלהם היו דומים מאוד. הקשר הלך והתהדק. הם עברו לגור ביחד. לקראת סוף הלימודים התחילו לדבר על חתונה. מרגש. חיבור בין משפחתו המרוקאית למשפחתה הרוסית. קיבוץ גלויות.
וכאן התחילו הקשיים. התברר לה שאימה אינה יהודייה ולכן גם היא לא נחשבת יהודייה. זה הפתיע אותה. זאת אומרת שהיא שמעה פעם על זה אבל תמיד ראתה את עצמה ישראלית ויהודייה. אפילו עשו לה בת מצווה. ומה עכשיו?
באמת מה עכשיו? איזה מענה יש במדינת ישראל לאלפים שזה הסיפור שלהם? איזה מענה היינו רוצות ורוצים שיהיה? כיצד מאזנים הלכתית בין מצוקתם של מתגיירים לבין השמירה על היהדות? התורה מזהירה אותנו שוב ושוב ושוב מפני אונאת הגרים. אנחנו מחוייבות בכבודם לכל אורך הדרך. זה משהו שחשוב שנזכיר לעצמנו. גם כפרטים וגם כמדינה.
בואו נלמד ונדבר על זה.